Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 36b

דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תְּחִילַּת הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב, אִי אָמַר עָירְבוּ לִי בָּזֶה, אַמַּאי לֹא אָמַר כְּלוּם?

Traduction

As, if it should enter your mind that an eiruv acquires one’s Shabbat residence at the beginning of the day of Shabbat, then if he said: Establish an eiruv for me with the produce in this flask, why hasn’t he said anything? After nightfall, when Shabbat begins, the flask is already pure, and therefore the teruma of the tithe inside it is also pure and is suitable for an eiruv.

Rachi non traduit

דאי אמרת תחילת היום. של שבת קונה עירוב דהיינו סוף בין השמשות קונה עירוב אמאי לא אמר כלום:

Tossefoth non traduit

דאי סלקא דעתך תחילת היום קונה עירוב. ואם תאמר נימא משום דמספיקא לא פקע טבל ומספיקא לא נחתא תרומה כדאמר לעיל ואור''י דלא דמי דודאי כי אמר היום חול ולמחר קדש מקפיד שלא תחול על העירוב קדושת היום אבל הכא רוצה הוא שתחול עליו שם תרומה מיד אם היה יכול ואינו אומר לכשתחשך אלא שתצא לגין מתורת טבול יום:

אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא תְּחִילַּת הַיּוֹם קוֹנֶה עֵירוּב, בָּעִינַן סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֵיכָּא.

Traduction

Rav Pappa said: This is no proof; even if you say that an eiruv acquires one’s Shabbat residence at the beginning of the day of Shabbat, nonetheless, we require a meal that is fit to be eaten while it is still day, prior to the onset of Shabbat, in order for the eiruv to be valid, and there is none in this case. While it was still day, it was certainly prohibited to consume the contents of the flask, which were still tevel, and therefore it could not be used as an eiruv.

מַתְנִי' מַתְנֶה אָדָם עַל עֵירוּבוֹ, וְאוֹמֵר: אִם בָּאוּ גּוֹיִם מִן הַמִּזְרָח — עֵירוּבִי לַמַּעֲרָב. מִן הַמַּעֲרָב — עֵירוּבִי לַמִּזְרָח. אִם בָּאוּ לְכָאן וּלְכָאן — לִמְקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ. לֹא בָּאוּ לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן — הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי.

Traduction

MISHNA: A person may make a condition with regard to his eiruv of Shabbat borders. In other words, he need not decide in advance in which direction his eiruv should take effect. For example, he may deposit an eiruv on each of two opposite sides of his town, and say: If gentiles come from the east, my eiruv is in the west, so that I can escape in that direction; and if they come from the west, my eiruv is in the east. If they come from here and from there, i.e., from both directions, I will go wherever I wish, and my eiruv will retroactively take effect in that direction; and if they do not come at all, neither from here nor from there, I will be like the rest of the inhabitants of my town and give up both eiruvin that I deposited, leaving me with two thousand cubits in all directions from the town.

Rachi non traduit

מתני' מתנה אדם על עירובו. מניח אדם שני עירובין אחד לסוף אלפים למזרח ביתו ואחד לסוף אלפים אמה למערב ביתו:

ואומר אם באו נכרים מן המזרח. וצריך אני לברוח מפניהם יקנה לי עירובי שבמערב ויהיו לי במערב ביתי ד' אלפים אמה אע''ג דלא אתו עד למחר אמרינן יש ברירה דבין השמשות קנה לו עירובו דאידך גיסא:

הריני כבני עירי. אלפים מעירי לכל רוח ואין צריך להשתכר כאן ולהפסיד כאן:

אִם בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח — עֵירוּבִי לַמִּזְרָח. מִן הַמַּעֲרָב — עֵירוּבִי לַמַּעֲרָב. בָּא לְכָאן וּלְכָאן — לִמְקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ. לֹא לְכָאן וְלֹא לְכָאן — הֲרֵינִי כִּבְנֵי עִירִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן רַבּוֹ — הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ, וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן רַבּוֹתָיו — לִמְקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ.

Traduction

Similarly, one may say: If a Sage comes from the east and he is spending Shabbat beyond the boundaries of my town, my eiruv is in the east, so that I may go out to greet him there; and if he comes from the west, my eiruv is in the west. If one Sage comes from here, and another Sage comes from there, I will go wherever I wish; and if no Sage comes, neither from here nor from there, I will be like the rest of the inhabitants of my town. Rabbi Yehuda says: If one of the Sages coming from opposite directions was his teacher, he may go only to his teacher, as it is assumed that was his original intention. And if they were both his teachers, so that there is no reason to suppose that he preferred one over the other, he may go wherever he wishes.

Rachi non traduit

בא חכם למזרח. חוץ לתחום עירי ורוצה אני ללמוד תורה מפיו ועכשיו איני יודע לאיזה צד יבא ולמחר אשמע מבני אדם הבאים משם לכאן על ידי עירוב:

רבי יהודה אומר. אם באו לכאן ולכאן ואחד מהן רבו ילך אצל רבו ולא אצל חכם דקים לן בגוויה דבשעת קניית עירוב דעתיה למקני ליה ההוא עירוב דלצד רבו ומיהו איהו הוא דלא ידע לאיזה מן הצדדין יבא והשתא דידע להתם ליזיל:

Tossefoth non traduit

ואם היו שניהן רבותיו. אצטריך לאשמועינן אפילו אחד רבו מובהק:

גְּמָ' כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק תָּנֵי אִיפְּכָא כּוּלָּהּ מַתְנִיתִין. קַשְׁיָא גּוֹיִם אַגּוֹיִם, קַשְׁיָא חָכָם אַחָכָם!

Traduction

GEMARA: The Gemara relates that when Rabbi Yitzḥak came from Eretz Yisrael to Babylonia, he taught all of the laws in the mishna in the opposite manner. That is to say, according to him, if the gentiles came from the east, his eiruv would be to the east, and, conversely, if the Sage came from the east, his eiruv would be to the west. This is difficult because if this is correct, there is a contradiction between the ruling concerning gentiles in the mishna and the ruling concerning gentiles in the baraita, and similarly there is a contradiction between the ruling concerning a Sage in the mishna and the ruling concerning a Sage in the baraita.

Rachi non traduit

גמ' תני איפכא. אייתי מתניתא בידיה דתני איפכא בורח מן החכם ומתנה אם בא חכם למזרח עירובו למערב כו' ולגבי נכרים תני דלההוא צד דליתו נכרי' לקני עירוביה:

גּוֹיִם אַגּוֹיִם לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּפַרְהַגְבָּנָא, הָא — בְּמָרֵי דְמָתָא.

Traduction

The Gemara answers: The apparent contradiction between the ruling concerning gentiles in the mishna and the ruling concerning gentiles in the baraita is not difficult: This case in the mishna is referring to a tax collector [parhagabena], from whom one wishes to flee; whereas that case in the baraita is referring to the lord of the town, with whom he wishes to speak. Therefore, there are times that one wants to go out toward the gentile, while at other times one wants to flee from him.

Rachi non traduit

פרהגבני. גבאי המס ובורח מפניהם:

מרי דמתא. צריך הוא לפייס או לצעוק:

חָכָם אַחָכָם לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּמוֹתֵיב פִּירְקֵי, הָא — בְּמַקְרֵי שְׁמַע.

Traduction

Similarly, the apparent contradiction between the ruling concerning a Sage in the mishna and the ruling concerning a Sage in the baraita is not difficult: This case in the mishna is referring to a scholar who sits and delivers public Torah lectures, and one wishes to come and learn Torah from him; whereas that case in the baraita is referring to one who teaches children how to recite the Shema, i.e., one who teaches young children how to pray, of whom he has no need. The baraita teaches that if a scholar came from one direction to deliver a public lecture and the school teacher came from the opposite direction, his eiruv is in the direction of the scholar.

Rachi non traduit

מותיב פירקי. לדרוש ברבים דעת האדם לילך ולשמוע:

מקרי שמע. כלומר מלמדי תינוקות להתפלל ומתני' דר' יצחק בדאתו בי תרי חד להאי גיסא וחד להאי גיסא ומתניתין אדמותיב פירקי קאי והכי קאמר בא מותיב פירקי למזרח או בא לכאן ולכאן דתרווייהו מותיבי פירקי למקום שארצה אלך ולכשיברור לו למחר אמרינן הוברר הדבר דבשעת קניית עירוב דעתיה אההוא חכם הוה ודר' יצחק קאי אמקרי שמע והכי קאמר בא מקרי שמע למזרח עירובי אדמותיב פירקי למערב בא מקרי שמע למערב עירובי אדמותיב פירקי למזרח בא לכאן ולכאן תרוויהו מותיבי פירקי או שניהן שוין למקום שארצה אלך. כך שמעתי:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן וְכוּ'. וְרַבָּנַן — זִימְנִין דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַבְרֵיהּ טְפֵי מֵרַבֵּיהּ.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: If one of the Sages was his teacher, he may go only to his teacher, as we can assume that this was his original intention. The Gemara asks: And what is the reason that the Rabbis do not accept this straightforward argument? The Gemara answers: The Rabbis maintain that sometimes one prefers to meet the Sage who is his colleague rather than the Sage who is his teacher, as sometimes one learns more from his peers than from his teachers.

Rachi non traduit

ורבנן. דפליגי אדר' יהודה דאפילו אחד מהן רבו ילך לאיזה שירצה:

דזמנין דניחא ליה לאיניש בחבריה טפי מרביה. וי''ל ברירה אף כאן:

אָמַר רַב: לֵיתָא לְמַתְנִיתִין מִדְּתָנֵי אַיּוֹ. דְּתָנֵי אַיּוֹ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אָדָם מַתְנֶה עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאֶחָד, אֶלָּא: אִם (כֵּן) בָּא חָכָם לַמִּזְרָח — עֵירוּבוֹ לַמִּזְרָח, וְאִם בָּא חָכָם לַמַּעֲרָב — עֵירוּבוֹ לַמַּעֲרָב, אֲבָל לְכָאן וּלְכָאן — לָא.

Traduction

Rav said: This version of the mishna should not be accepted because of what the Sage Ayo taught to the opposite effect, as Ayo taught the following baraita: Rabbi Yehuda says: A person cannot make conditions about two things at once, i.e., he cannot say that if one Sage comes from one direction and another Sage comes from the other direction, he will go wherever he wishes. Rather, he may say that if a Sage came from the east, his eiruv is in the east, and if a Sage came from the west, his eiruv is in the west. But he may not say that if one Sage came from here, and another Sage came from there, he will go wherever he wishes.

Rachi non traduit

ליתא למתני'. דקתני לר' יהודה היו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך אלמא אית ליה לר' יהודה ברירה דהא עירוב מאתמול קנה ואיהו השתא הוא דקא בריר ליה ואמרינן הוברר הדבר דמאתמול נמי דעתיה להאי הוה:

ליתא למתניתין. אינה עיקר מדתני איו הואיל ואשכחן מתניתין דתני איו דלאו הכי הוא:

איו. שם חכם:

על שני דברים. לומר בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך דאין ברירה אלא על אחד ואינו יודע להיכן יבא יכול להתנות ולומר בא חכם למזרח כו':

מַאי שְׁנָא לְכָאן וּלְכָאן דְּלָא — דְּאֵין בְּרֵירָה, לַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב — נָמֵי אֵין בְּרֵירָה.

Traduction

The Gemara asks: What is different about a case in which one stipulated that if Sages came from here and from there he may go to whichever side he chooses, such that his eiruv is not effective? Apparently, this is due to the principle that there is no retroactive designation, meaning that a doubtful state of affairs cannot be clarified retroactively. However, according to this principle, when one established an eiruv to the east and to the west in order to be able to travel in the direction of one Sage who comes toward the town in a case where one does not know in advance from which direction he will come, we should also invoke the principle that there is no retroactive designation. Therefore, even if one deposited an eiruv at both ends of his town for the sake of one Sage who might come from either side, he should not be able to rely on what becomes clarified afterward and decide retroactively which eiruv he is interested in.

Rachi non traduit

מאי שנא לכאן ולכאן. דתלה עצמו לומר באיזה שארצה אלך דלא שרי רבי יהודה:

דאין ברירה. דכי בריר למחר אמרינן שמא אתמול כי קנה עירוב לאו דעתיה אהך הוה אלא אאידך:

מזרח ומערב נמי. בשלא בא אלא אחד וקא סלקא דעתך השתא דבין השמשות עדיין לא בא חכם למזרח שעדיין היה רחוק מן העירוב ששה אלפים פחות שתי אמות ומשחשיכה הלך אלפים ונכנס לתוך ארבעה אלפים של עיר וזה שהניח עירובו ותלה בדעת החכם ואמר אם יבוא למזרח עירובי למזרח ואם לא יבא לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי ולא יהא עירוב ולמחר שמע שבא למזרח מי יאמר דבשעת קניית עירוב היה דעת החכם ליכנס לתוך ד' אלפים של עיר דילמא לא היה בדעתו לזוז ולא קנה עירובו של זה ור' יהודה קאמר דקני דאמרינן הוברר הדבר דסופו הוכיח שבין השמשות היה דעתו לכאן:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּכְבָר בָּא חָכָם.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: This is not a true case of retroactive designation, as the Sage had already come by twilight but the person who established the eiruv did not yet know which side of the town the Sage had come toward. Therefore, at the time the eiruv establishes his Shabbat residence it is clear which eiruv the person wants, even though he himself will only become aware of that later.

Rachi non traduit

א''ר יוחנן וכבר בא חכם. מתניתין בהכי עסקינן שבא חכם כבר קודם בין השמשות אבל זה לא היה יודע להיכן בא או אם בא או לא ולמחר כשנשמע לו גלויי מילתא בעלמא הוא ואיגלאי מילתא דההוא עירוב קנה ואין זו סמך על ברירת ספק אלא קנייה ודאית שהרי אמר לצד החכם יקנה לי העירוב והחכם כבר בא קודם קניית העירוב וקנה:

אַדְּרַבָּה, לֵיתָא לִדְאַיּוֹ מִמַּתְנִיתִין.

Traduction

The Gemara poses a question with regard to Rav’s statement cited above: Why should we reject the mishna because of the baraita? On the contrary, let us say that the ruling of Ayo should not be accepted because of the mishna.

Rachi non traduit

אדרבה ליתא לדאיו. דמתניתין עיקר וההיא ברייתא היא:

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה. דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים,

Traduction

The Gemara answers: It should not enter your mind to uphold the mishna’s ruling because it contradicts other sources, as we have already heard that Rabbi Yehuda does not accept the principle of retroactive designation. As it was taught in the Tosefta: One who buys wine from among the Samaritans [Kutim], who do not tithe their produce properly,

Rachi non traduit

לא סלקא דעתך. לאפוקי לההיא דאיו:

הלוקח יין מבין הכותים. קודם שגזרו על יינם כדמפרש בשחיטת חולין וסתם כותים לא מפרשי תרומה ואין לזה כלים להפריש לתוכן תרומה ומעשר:

Tossefoth non traduit

לא ס''ד דשמעינן ליה לר' יהודה דלית ליה ברירה דתנן כו'. ואם תאמר אכתי ליתא לדאיו ולההיא דהלוקח מקמי מתניתין דהכא ומתני' דמי שאחזו (גיטין דף עג.) דמה היא באותן הימים דדייקינן מינה בריש כל הגט (גיטין דף כה:) דאית ליה לרבי יהודה ברירה ומקמי ברייתא דמרובה (ב''ק דף סט.) דקאמר רבי יהודה שחרית אומר בעל הבית כל מה שילקטו כו' דבכל הני אית ליה לרבי יהודה ברירה ויש לומר דרב מחלק בין תולה בדעת אחרים בין תולה בדעת עצמו כמו שמחלק אביי בריש כל הגט וההיא דגיטין ודמרובה הוי תולה בדעת אחרים והתם אית ליה ברירה אבל תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ולהכי קאמר דליתא למתניתין דקתני דאית לרבי יהודה ברירה אפילו בתולה בדעת עצמו מקמי דאיו ומקמי ההיא דהלוקח והאי דפריך אההיא דאיו מאי שנא דלכאן ולכאן דאין ברירה לא לרב פריך דלדידיה דמחלק בין תולה בדעת עצמו בין תולה בדעת אחרים אתי שפיר אלא למי שאינו מחלק פריך ור' יוחנן דמשני וכבר בא חכם נמי אין מחלק ולדידיה ודאי ליתא לדאיו מקמי כל הנהו ומיהו קשה דבסוף ביצה (דף לז:) גבי ב' שלקחו בהמה וחבית בשותפות מדקדק דרבי יוחנן לית ליה ברירה מדמפרש מלתיה דאיו והא ע''כ לרבי יוחנן ליתא לדאיו כדפי' וי''ל דודאי הוה מצי לשנויי הכי אלא ניחא ליה לשנויי לעולם לא תיפוך אי נמי נהי דלר' יוחנן ליתא לדאיו דאמר דלר' יהודה אין ברירה מכל מקום מוכח שפיר דר' יוחנן לית ליה ברירה מדמשני ליה אבל קשה דאפילו בתולה בדעת אחרים נמי שמעינן לרבי יהודה דלית ליה ברירה דתנן בשקלים ומייתי לה בהוציאו לו (יומא דף נה.) דקאמר ר' יהודה לא היו שופרות לקיני חובה מפני התערובות ומפרש התם טעמא משום חטאת שמתו בעליה ומשום דלית ליה ברירה כדמוכח בההיא דאיו והשתא הא לר' יוחנן ליתא לדאיו ולרב אית ליה ברירה לרבי יהודה בתולה בדעת אחרים וי''ל דהא דאית ליה ברירה לרבי יהודה בתולה בדעת אחרים ה''מ כשמתנה אבל בלא תנאי אינו מועיל:

דתנן הלוקח יין מבין הכותים. דתניא גרסינן דבמשנה בדמאי פ''ז (משנה ד) ליכא אלא מלתיה דר''מ לחוד ואע''ג דר' מאיר גזר על יינן כדאמר פ''ק דחולין (דף ו.) זאת נשנית קודם גזירה ואף על גב דרבי יוסי ור''ש סבירא להו כותים גירי אריות הם כדאמר במנחות פרק ר' ישמעאל (מנחות דף סו.) תורמין משל נכרים על של כותים מ''מ כיון דפרשי מע''ז הם טפי משאר אומות ומחזיקים בתורה שבכתב ולא היו עובדין אלהיהם כמו שעשו בבית ראשון לא גזרו על יינן ואע''ג שגזרו על פתן כמו לרבי מאיר קודם גזירה שהיה פתן אסור ויינן מותר אי נמי הכא איירי כשטיהר ישראל יינו של כותי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source